הפיגועים שמגיעים לכותרות הם היוצאים מן הכלל. גורמים ישראליים מדווחים דרך קבע שרובם הגדול של הפיגועים המתוכננים נעצר לפני שמישהו נפגע, והחשבון השקט הזה מעצב את כל בניית המערכת. התדריך הזה מלווה מזימה אחת לאורך השרשרת שנועדה לשבור אותה.
הכול מתחיל במודיעין
החוליה הראשונה היא לדעת. שירות הביטחון הכללי נושא באחריות המרכזית למודיעין הסיכול, ומשלב מקורות אנושיים עם האזנות וחומר גלוי. אמ"ן והמוסד מכסים איומים שיושבים מעבר לגבולות. המטרה בשלב הזה לא זוהרת: לשמוע על כוונה כשהיא עדיין שיחה, לא רכב בדרכו ליעד.
סיכול: הגלוי והסמוי
כשההתרעה מתגבשת, המניעה לובשת צורות רבות. חלקן גלויות: מחסומים שצצים בן לילה, כביש שנסגר, אבטחה מתוגברת בנקודה מסוימת. רובן לא. מעצרי לילה של צה"ל והמשטרה ביהודה ושומרון, שמתפרסמים לרוב רק למחרת בבוקר, הם הקצה השגרתי של העבודה הזאת; וכך גם מעצרים שקטים בתוך ישראל. הציבור לומד על פיגוע שסוכל בדרך כלל רק כשהשב"כ מתיר פרסום, שבועות אחרי שהסכנה חלפה.
מהמעצר לכתב האישום
ההמשך תלוי בשאלה היכן נתפס החשוד ומי הוא. אזרחי ישראל ותושביה נשפטים בבתי משפט אזרחיים; תושבי יהודה ושומרון נשפטים ככלל בבתי דין צבאיים. תיקי ביטחון מביאים כללים מיוחדים: מעצר ראשוני ארוך יותר, ראיות חסויות בחלקן, ובמקרים חריגים מעצר מנהלי ללא כתב אישום, כלי שמעורר דיון משפטי חוזר ונתון לביקורת שיפוטית.
הכסף והשמות
מסלול מקביל רודף אחרי התשתית ולא אחרי המפגע. ישראל מכריזה על ארגונים כארגוני טרור מכוח חוק המאבק בטרור, והכרזה כזו הופכת חברות, מימון ואפילו תמיכה פומבית לעבירות פליליות. גורמי האוצר מתחקים אחר העברות, מחלטים כספים ופועלים עם ממשלות זרות לחנוק את החשבונות שמשלמים על נשק ומשכורות.
איך לקרוא ידיעת סיכול
כשהאתר הזה מדווח שפיגוע נמנע, הפרטים החשובים תמיד זהים: מי הודיע, לאיזה שלב הגיעה המזימה, והאם התיק הבשיל לכתב אישום. חוליה שנתפסה עם נשק בדרך ליעד היא סיפור אחד; כוונה שנדונה ברשת היא סיפור אחר. המדור קיים כדי שההבדל הזה יישאר גלוי.
