בנק ישראל משאיר את הריבית על 3.25%: הייצור בחו"ל מגדיל את תחזית הצמיחה
מאת מערכת The Israel Deskפורסם:
ישראל נכנסת לנובמבר עם ריבית של 3.25%, לאחר שבנק ישראל החליט ב-21 באוקטובר להותירה ללא שינוי. הבנק צופה התרחבות של המשק, אך חלק ניכר מהצמיחה הכוללת נובע מייצור של חברות ישראליות מעבר לים. לכן הוא מציג גם תחזית בניכוי הייצור בחו"ל, המאפשרת לראות טוב יותר את ההתאוששות המתרחשת בתוך ישראל.
החלטת אוקטובר מלווה את תחילת נובמבר
הוועדה המוניטרית הותירה את הריבית על כנה אף שהאינפלציה השנתית ירדה בספטמבר ל-1.6%, מעט מתחת למרכז תחום היעד. בהודעתה ציינה את המשך אי-הוודאות הגיאופוליטית לצד התרחבות הפעילות. לפי לוח הפרסומים של הבנק, סיכום הדיונים יפורסם ב-4 בנובמבר והחלטת הריבית הבאה תתקבל ב-23 בנובמבר.
עד אז משקי הבית והעסקים פועלים במסגרת אותה ריבית מדיניות, בזמן שהוועדה אוספת נתונים נוספים. הריבית על כל הלוואה או פיקדון מושפעת גם מסוג המוצר, מתקופתו וממאפייני הלקוח. ההחלטה המיידית הייתה להשאיר את ריבית הבנק המרכזי ללא שינוי; ההחלטות הבאות יושפעו מהאינפלציה, מהפעילות, מהמדיניות התקציבית ומהמצב הגיאופוליטי.
שתי תחזיות צמיחה, שתי זוויות על המשק
תחזית חטיבת המחקר מ-21 באוקטובר צופה צמיחת תוצר של 5.6% ב-2026 ושל 7.5% ב-2027. בניכוי הייצור בחו"ל, התחזיות הן 3.4% ו-5.1%, בהתאמה. בבנק מסבירים שהמדד השני משקף טוב יותר את הפעילות המקומית, משום שייצור בחו"ל של חברות ישראליות תורם תרומה גדולה לנתון הכולל.
הפער חשוב במיוחד להבנת כלכלת הטכנולוגיה. חברה יכולה להרחיב ייצור במדינות אחרות בזמן שמעסיקים בישראל עדיין מתקשים לגייס עובדים. כך נתוני התוצר יכולים להתחזק במקביל למגבלות במקומות העבודה בישראל. הצגת שני המדדים מאפשרת לבחון יחד את התרומה הבינלאומית ואת ההתאוששות המקומית, בלי להניח שלכל תוספת תוצר אותה השפעה על הביקוש לעובדים בארץ.
מה דוחף את ההתאוששות
בהודעה נפרדת מ-21 באוקטובר דיווח בנק ישראל שמדד הפעילות הכלכלית החודשי עלה בספטמבר ב-0.3%. המדד משקף אומדן לצמיחה החודשית הממוצעת ביולי עד ספטמבר. הבנק קשר את העלייה לרכישות בכרטיסי אשראי, ליצוא התעשייתי, למדדי מניות, למסחר הקמעונאי ולפדיון בשירותים אחרים. רכיבי המדד מתייחסים לאוגוסט או לספטמבר, לפי מועדי פרסום הנתונים.
מנגד, נתוני המועסקים והמשרות הפנויות באוגוסט ותקבולי המסים העקיפים בספטמבר מיתנו את העלייה. נתונים לחודשים קודמים תוקנו כלפי מטה בעקבות קבלת מידע סופי. התמונה היא של המשך התרחבות, עם תרומה לא אחידה של הענפים. זו גם הסיבה שהודעה חזקה של חברה אחת אינה מספיקה לתיאור מצב המשק כולו.
היצע העובדים עדיין מגביל את המשק
בתדרוך ב-21 באוקטובר תיאר הנגיד אמיר ירון משק עמיד, שהתאוששותו עדיין מוגבלת מצד ההיצע. תחזית המחקר מניחה שהלחימה תישאר בעצימות נמוכה יחסית ושהסביבה הגיאופוליטית תמשיך להיות מתוחה. הנחות אלה מאפשרות הקלה מסוימת במגבלות, אך מותירות את ההתאוששות רגישה להתפתחויות שאינן בשליטת הבנק המרכזי.
חטיבת המחקר מעריכה שהתוצר המקומי בניכוי הייצור בחו"ל יישאר מתחת למגמה שקדמה למלחמה גם בסוף 2027. אחת הסיבות היא היצע עובדים הנמוך מהרמה הנגזרת משיעורי ההשתתפות שלפני המלחמה. התחזית גם אינה כוללת את ההשפעות האפשריות של הבחירות בישראל. עסקים המתכננים גיוס או הרחבת ייצור מקבלים אפוא תחזית הנשענת על הנחות מפורשות, שעלולה להשתנות אם התנאים ישתנו.
האינפלציה מתמתנת, אך הסיכונים נשארים
חטיבת המחקר צופה אינפלציה של 2.0% בארבעת הרבעונים המסתיימים ברבעון השלישי של 2027, וריבית ממוצעת של 3.0% באותו רבעון. אלה תחזיות של החטיבה; כל החלטת ריבית מתקבלת בוועדה המוניטרית. תחזית לריבית עתידית נמוכה יותר יכולה להתיישב עם ההחלטה להמתין באוקטובר.
ירון מנה את מחירי האנרגיה, שערי החליפין, מגבלות ההיצע והמדיניות התקציבית בין הגורמים שישפיעו על האינפלציה. הוא ציין גם התחזקות של לחצי המחירים בעולם. במשק שמייבא אנרגיה וסחורות ומוכר בשווקים בינלאומיים, אלה ערוצים המשפיעים על העלויות גם כשהאינפלציה המקומית מתמתנת.
מה יבהירו הפרסומים הבאים
סיכום הדיונים ב-4 בנובמבר יוסיף פרטים על השיקולים שמאחורי החלטת אוקטובר. החלטת 23 בנובמבר תתקבל על בסיס מידע עדכני יותר. בינתיים נותר אותו שילוב המשתקף בפרסומי הבנק: התאוששות, תרומה גוברת של ייצור בחו"ל ויכולת מקומית שעדיין נתקלת במגבלות.
למי שעוקב אחר העסקים בישראל, ההשוואה המועילה היא בין תחזית התוצר הכוללת לבין המדד לפעילות המקומית המופיע לצדה. הראשון מציג תרומה כלכלית רחבה יותר; השני מסייע להבין את התנאים שבהם פועלים מעסיקים, עובדים וצרכנים בישראל.
